Rules, Commands או Skills? המדריך של מנהל מוצר לבחירה הנכונה
5 דק׳ קריאהפורסם מאת עופר רגב
אתם משתמשים ב-Claude או ב-Cursor כבר זמן מה. יש לכם פרומפט ארוך לעדכוני בעלי עניין, פסקה על הטון שלכם שאתם מדביקים בתחילת כל שיחה, ותחושה עמומה שחייבת להיות דרך טובה יותר.
יש. היא מגיעה בשלוש צורות, ומבלבלים ביניהן כל הזמן: rules, commands ו-skills. החדשות הטובות הן ששלושתם הם פשוט קובצי Markdown. ההבדל היחיד הוא מתי הם נטענים ומי מחליט להשתמש בהם.
שלוש הדמויות
Rules
Commands
Skills
מתי נטען
תמיד פעיל
כשאתם קוראים לו
כשזה רלוונטי
מי מפעיל
אף אחד, הוא פשוט שם
אתם
ה-AI
הכי מתאים ל
טון, סגנון, מוסכמות
תהליכי עבודה שחוזרים על עצמם
עבודת מומחה מורכבת
דרך קצרה לזכור: rules מעצבים איך, commands אומרים עשה את זה, skills מספקים מומחיות.
Rule נטען בתחילת כל שיחה. אתם אף פעם לא צריכים להזכיר ל-AI, הוא פשוט חל. זה הופך אותו לבית הנכון לקול שלכם, למינוח שלכם ולמוסכמות שאתם לא רוצים שיופרו. התפיסה: כל rule עולה במקום בהקשר, אז שמרו אותם קצרים.
Command הוא איש קשר בחיוג מהיר. אתם מקלידים /stakeholder-update, הפרומפט השמור יורה, וה-AI אף פעם לא מחליט להריץ אותו בעצמו. הוא מושלם לתהליך שאתם ממשיכים להקליד מחדש.
Skill הוא יועץ מומחה. ה-AI סורק את התיאורים הקצרים של כל ה-skills שלכם, וכשהמשימה מתאימה לאחד מהם הוא שולף את ספר המשחקים המלא, שיכול לצרף תבניות, סקריפטים ומסמכי עזר. התפיסה: ה-AI מחליט. תיאור מעורפל אומר שה-skill אף פעם לא יופעל.
שלוש שאלות לבחירה
האם זה צריך לחול על כל משימה? אז זה rule. קול מותג ועיצוב שייכים לכאן.
האם אני רוצה להפעיל את זה במפורש, באותה צורה בכל פעם? אז זה command.
האם זה תהליך מומחה מורכב ורב-שלבי? אז זה skill.
שלוש דוגמאות משבוע של מנהל מוצר:
מותג וקול ← rule. בלעדיו, כל תשובה נשמעת גנרית ומחוץ למותג. rule אומר ל-AI מי הוא בשבילכם, לא מה הוא עושה.
כתיבת PRD ← skill. PRD טוב הוא לא תבנית, הוא תהליך. ה-skill מצרף את התבנית, מדריך הסעיפים, כללי הטון ודוגמאות מהעבר, ו-Claude טוען אותו כשמבקשים PRD.
עדכון בעלי עניין ← command. אם אתם מקלידים מחדש את אותו פרומפט של 40 שורות מדי שבוע, זה command. מדביקים הערות גולמיות, מקבלים מייל מוכן להנהלה בפורמט של הצוות שלכם.
איפה MCPs נכנסים
אנשים מערבבים בין skills ל-MCPs. הם עושים תפקידים שונים: MCPs נותנים ל-AI גישה למערכות שלכם; skills נותנים לו מומחיות.
קחו את "תכנן את הספרינט הבא לצוות המובייל". ה-skill טוען את ספר המשחקים של הצוות שלכם לתכנון ספרינט. ה-MCP שולף כרטיסים, קיבולת ועדיפויות מ-Linear, בזמן אמת. ה-skill הוא ה-איך, ה-MCP הוא הגישה, ויחד הם עושים עבודה אמיתית.
איך Claude באמת בוחר skill
חשבו על קטלוג ספרייה. Claude קורא את הכרטיס (התיאור הקצר) ושולף את הספר (ה-skill המלא) רק כשהוא צריך. רק שמות ותיאורים נטענים מראש, וזה שומר על מהירות.
לכן איכות התיאור היא הכול. השוו:
מעורפל: "עוזר עם מסמכים."
ספציפי: "מחלץ טקסט וטבלאות מ-PDF. להשתמש כשהמשתמש מזכיר PDF או טפסים."
השני מופעל. הראשון סתם יושב שם.
גם הפורמט נייד. SKILL.md הוא תקן פתוח, כך שאותו skill עובד ב-Claude וב-Cursor. ב-Claude מעלים skills דרך ההגדרות; ב-Cursor זורקים את הקובץ ל-.cursor/skills, וה-skills מופיעים גם בתפריט /, כך שאפשר להפעיל אותם ידנית.
שתי מלכודות
שיחות ארוכות סוטות. מעבר לכ-70% מחלון ההקשר, ה-AI מתחיל להפיל הוראות מוקדמות, להזות ולהאט. התייחסו ל-70% כנורית אזהרה: סכמו את המצב, ואז המשיכו בשיחה חדשה.
עומס skills. התיאור של כל skill נטען בכל פרומפט. עשרים skills פירושם עשרים מיסים קטנים על ההקשר, וה-AI נעשה גרוע יותר בבחירת הנכון. תבררו, אל תאספו. השאירו את ה-skills שאתם משתמשים בהם מדי שבוע וכבו את השאר.
מתחילים בקטן
אל תבנו את שלושתם הצהריים. הוסיפו מורכבות רק כשאתם רואים את ה-AI עושה אותה טעות פעמיים.
השבוע: כתבו rule אחד. שלושה משפטים על איך אתם כותבים ודבר אחד שאתם אף פעם לא רוצים לראות.
הבא: הפכו את הפרומפט שאתם חוזרים עליו הכי הרבה ל-command.
כשתהיו מוכנים: בנו skill לתהליך שהייתם מסבירים אחרת לחבר צוות חדש.
